תוכן

טז) והנה כאשר נעריך השני הפרצופין האלו, של עיבור ויניקה זה בתוך זה, נמצא שעתה הגדיל קומת הזעיר אנפין, כפלים מבראשונה, מבחינת היותם שניהם בפרצוף אחד מלובשים זה בזה, על דרך שנתבאר בפרצוף בינה ותבונה הנעשים פרצוף אחד לבד, וכן הוא ממש כאן. ונמצא כי לא נשתנו פרצוף העשרה דזעיר אנפין כלל ממה שהיה בראשונה, אלא שגם שנכנס בתוכו השני, שהוא יותר גדול ממנו, וכללות שניהם הוא פרצוף גדול. אחר כך בזמן דגדלות, באים לו שלשה ראשונות, שהם חכמה בינה דעת, ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות, כי החכמה יש לה שלשה פרקים, והם בחינת חח"ן קו ימין, וכן שני הקוים כנזכר לעיל, ואלו נקראים מוחין דגדלות, והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המתלבשת בתוכו, והנצח הוד יסוד של זה הפרצוף השלישי, גם הוא גדול בכל קומת זה הפרצוף הב' כולו.